35כבר שבועיים שאני מסתובבת עם מועקה כלשהי שאני לא יודעת להסביר אותה,
על פניו הכל מתנהל כשורה:
העסק עובד, הקהילה מתרחבת, הלקוחות מתרבים, המוצרים מתחדשים,
יש תחושה של עשייה באויר, הכנס שלי מתקרב ואני מתרגשת ממנו,
אפילו התחלתי לקדם את העסק החדש הנוסף שלי,
אז למה אני מבואסת? למה אני מסתובבת עם חיוך מזויף כבר שבועיים?
ולמה אני מרגישה כל הזמן שאני "לא מרוצה"?
ניסיתי לשאול את עצמי את השאלה הזו שוב ושוב בימים האחרונים
ניסיתי לחשוב על זה ביום כיפור, לפני השינה, בבוקר מוקדם,
התשובה היתה מעורפלת, לא ברורה,
אבל לאט לאט התחלתי לדבר לעצמי בקול רם
ולנסות להבין למה אני לא מרוצה
הבוקר עשיתי הליכה בפארק עם חברה
כי אחד הפתרונות לבאסה הכללית שנפלה עלי היא להתחיל את הבוקר אחרת
ותוך כדי שיחה הבנתי פתאם מה יש לי,
אני מפחדת!!
העסק שלי חווה גדילה מטורפת בשנה האחרונה ויש לי כאבי גדילה, ממש ככה!
פתאם כל צעד יותר משמעותי, יותר גדול, עולה יותר כסף,
פתאם הציפיות של אנשים ממני ושלי מעצמי גדולות יותר.
לפני כחודש שמעתי הדרכה מדהימה של אנטוני רובינס
על גלגל החיים של עסק והדבר המדהים הוא
שעסק מתנהל בדיוק כמו בן אנוש,
הוא מתחיל כתינוק, הופך לפעוט ומצריך 100% תשומת לב בשנים הראשונות,
אח"כ גדל להיות ילד קטן ומקבל עצמאות, זה השלב בו כסף מתחיל לזרום לעסק,
אח"כ הוא נהיה נער מורד עם ביטחון עצמי מופרז, זה השלב בו אנחנו מבזבזים לכל עבר,
מתפרעים ולוקחים על עצמינו התחייבויות גדולות (היתי שם)
וקצת לפני השיא, בו הוא נהיה בוגר בשיאו, הוא עובר את שלב הבוגר הצעיר
שזה שלב בו צריך להפסיק להתנהל בילדותיות ולהתבגר, זה שלב שהעסק הוא כבר לא משחק,
זה הזמן להכניס נהלים לעסק, זה זמן בו ההוצאות נהיות גדולות יותר
ורק אם יודעים לעבור את השלב הזה אפשר להגיע באמת לשיא
אז אני עכשיו בדיוק בשלב הזה בו אני כבר לא ילדה קטנה,
התבגרתי, ניסיתי, טעיתי, בזבזתי, חסכתי, גדלתי, הפכתי בעצמי לאמא
והנה אני מתחילה שלב חדש של גדילה שמצריך ממני התפתחות אישית נוספת
כדי להרחיב את המיכל שלי כך שיוכל להכיל את השלב הבא
אחת התרפיות שלי לאורך כל הדרך היא לשתף אתכם בדרך שלי
כי זה לא חוכמה להיות שם רק כשהכל טוב,
הנה, גם לי יש ימים מאתגרים וזה לא משנה באיזו נקודה אנחנו בעסק,
האתגרים תמיד יהיו שם,
החוכמה היא לעצור ולתת להם מקום כי מהם אנחנו גדלים.
היום רציתי לבקש מכם בקשה,
כתבו לי כאן איך אתם מתמודדים עם פחדים בעסק,
פחד לעשות צעד חדש, פחד למכור, פחד שיעשו ממני צחוק, פחד שזה לא יצליח
מבטיחה לקחת מכם רעיונות לשתף בקפיצה הפרטית שלי בחודשים הקרובים
שלכם
לירון
35 תגובות ל“יש לי כאבי גדילה”
טלי כהן
ואם תשאלי: "מדוע את לא לומדת רשיון"? ובכן, מחכה לאיזון המצב הכלכלי שייאפשר לי ללמוד. מצב מורכב….
טלי כהן
את גדולה!!!
עולות לי דמעות למקרא הפוסט.
כן, גם אני בכאבי גדילה, יותר מדוייק לומר כאבי לידה….
העסק שלי (לווי יולדות) תקוע כבר שנה, מאז שהחלטתי שלהוציא רשיון לאוטו זה הצעד הבא שבלעדיו אני לא ממשיכה יותר (זה מטורף ללוות יולדות ולהסתמך על מוניות מהמקום בו אני גרה…)
אז מאז אני מנסה לסדר לעצמי את היום, הבית, והילדים (הרבה נסיונות, מעט הצלחות) ואת הרגשות (נרשמתי לקורס של ה"מניקסים") ולכתוב תכנים חדשים לעסק, (בנתיים לא יצא משהו)…. והמון המון תפילות לבורא עולם, שיעזור לי להבין את המסר שמעביר אלי דרך המצב התקוע וייתן לי כח לגדול משם.
הרבה הצלחה
בברכת הגאולה
טלי
חיים גילאור
היי לירון
פחד בעיניי מסמל מקום שבא לשמור עלינו מלעשות טעויות- אנחנו משתוקקים לעשות משהו- הפחד בא ועוצר – פוחד שנעשה טעות-
מכיון שאנו מרגישים שזה ממש נכון ללכת על ההחלטה, מה שנותר זה להפוך את הפחד- לדחף- דחף לשינוי.
ואז, לבדוק את הדיוק – כלומר-
המחשבה היא זאת שמגיעה ראשונה- והיא באה מהמוח
אות ראשונה של המילה מוח- מ
לאחר מכן מעבדים את המחשבה מול הרגש, שנמצא בלב, אות ראשונה- ל
כאשר יש הסכמה בין הלב למוח, כלומר, הלב מרגיש שההחלטה נכונה, שזה מרגיש נכון, והמוח לא מתנגד לכך, עוברים לביצוע- שלפי הקבלה משוייך לכליות- ולכבד-
אות ראשונה- כ
צרפי את שלוש האותיות מ ל כ
יוצא שאת מולכת ושולטת בגופך, שהרי אם הלב ישכנע את ההגיון- ל מ כ-
יוצא לך למך או ליימך באידיש, כלומר- לא מדוייק
ולהשלמת התמונה, אם מבצעים לפני הכל ואז מרגישים וחושבים- יוצא מעשה כלמ, שאין בו כלום,
אז לסיכום- פחד הוא מקום טוב להיות בו, שומר מטעויות, מניחים אותו בצד, בודקים איך המחשבה מרגישה בגוף, ואם הלב שמח והמוח לא מתנגד- הולכים על זה, ואז המוח ישחרר הורמון נגד כאבי גדילה ואושר ימלא אותך, ואושר- זה כאשר יש אישור פנימי שלך למעשייך והחלטותייך.,,
פשוט שבי עם עצמך ושאלי את גופך-
איך מרגיש לי לוותר על זה? תקשיבי לתשובה הראשונה של הגוף- הקלה ונשימה משוחררת, – תחושת כיווץ של פספוס, או כל תחושה אחרת שתעלה ראשונה, לרוב היא התחושה המדוייקת, וכמובן לשאול את השאלה הנגדית- איך מרגיש לי להיכנס למהלך הזה?
מקווה שזה יעזור לך להתמקד,,
חיים גילאור
רון
היי לימור,
איזה כיף לשמוע שאת שוב בקפיצת מדרגה קדימה. 🙂
בחיים למדתי דבר אחד על פחד:
כדי להפסיק לפחד עלי לעשות בדיוק את הדבר שאני מפחד ממנו,
ועדיף כמה פעמים.
כשפתחתי את החברה שלי ב 2009 פחדתי מהמשמעות של חברה בע"מ,
במיוחד לאור זה שלא היה לי בכלל נסיון בעסקים.
ואז הכל התחרב לי עם שותף, והחלטתי להמשיך לבד.
השקעתי חסכונות של 10 שנים, וכולם ירדו לטמיון.
כשפחדתי מזה וניסיתי להימנע מזה – זה בדיוק מה שקרה…
אבל אז הבנתי – אני חייב ללמוד ולצמוח אחרת אני אחזור על אותם טעויות שוב,
אז חיפשתי את הטוב ביותר ומצאתי את אנטוני רובינס…
הבעיה היתה שהלימודים אצלו מאוד יקרים וחלק מהם דורשים טיסות לחו"ל, ובאותה תקופה חזרתי כבר להיות שכיר
כדי לאזן את עצמי כלכלית.
עם כל הפחד החלטתי לקחת הלוואה מאוד גדולה וללמוד ממנו הכל, וכך עשיתי:
בפעם הראשונה בחיים שלי הכנסתי את עצמי למינוס ענק והחלטתי ללכת על זה ובמקביל לחזור שוב ולהיות עצמאי.
(האמת, זה רק בגלל שפחדתי יותר להישאר במקום מלקחת על עצמי רבע מליון שקל מינוס ולהסתכן בפשיטת רגל).
באחד הסמינרים של טוני – ב UPW, נפל לי אסימון גדול – טוני אמר משפט שמאז אני שם אותו כל הזמן מול הפנים:
"אם אתה רוצה לכבוש את האי – עליך לשרוף את הספינות שהגעת איתם!"
ומאז כך אני פועל: כשאני מפחד ממשהו אני קופץ עליו מייד ושורף כל דבר שיכול למנוע ממני לעשות את זה.
לא משנה מה זה דורש ממני, גם אם הסיכון זה שאני אגור באוהל – אני לא אתן לכלום לעצור אותי!
מאז שאני פועל כך, אומנם הפחד המון שם, אבל אני מרגיש שאני מגשים את עצמי באופן מלא והעסק מתקדם בצעדי ענק.
ההתמודדות שלי עם הפחד באה מהחלטה פשוטה: "אני לא נותן יותר לכלום לעצור אותי בחיים!"
🙂
מקווה שהשיתוף שלי עוזר קצת.
בהצלחה!
🙂
לירון מור
רון ריגשת אותי מאוד עם התגובה שלך ואתה הכי צודק בעולם!! אי אפשר ללכת על זה בכל הכוח אבל עדיין להסתכל כל הזמן לאחור.
תודה שהזכרת לי את זה
לירון
רון
לירון, אפרופו, דיברת בתגובה לפני על ילדים….
תראי את הלידה שלך – אמא שיולדת עוברת סכנת חיים, אך הילד שהיא יולדת שווה את כל המאמץ וכל הכאב.
עסק זה כמו ילד – כואב להוליד אותו, פעמים רבות כואב לגדל אותו, אך בסוף הוא זה ששומר עלנו…
הכל מתהפך וההשקעה שלנו יוצרת משהו חדש שהיה שווה אלפי מונים את ההשקעה, הכאב, הסיכון והקושי של ההתחלה.
לפחד זה טוב, צריך ללמוד להנות מהפחד.
כמו גם בצניחה חופשית – לקפוץ זה החלק הקשה… הנפילה החופשית זה הכיף…
גם בעסק, הקושי זה ההתחלה, לאחר מכן נהנים מהדרך ומרכבת ההרים שהוא מוביל אותנו לתוכה.
צמיחה ונתינה מובילים אותנו להגשמה.
זה בדיוק מה שעת עושה, לכן את בדרך הנכונה! תהני מכל רגע ורגע ממנה.
תזכרי שאחרי כל קושי יש צמיחה מטורפת והקושי שווה את זה, הוא חלק מזה, תאהבי את הקושי כמו שאת אוהבת את ההצלחה – הם באים ביחד.
מי כמוך יודע…
🙂
רון.
כרמלה טל
לירון יקרה!
וואוו! אילו תגובות מובחרות קראתי את כולן … אחוות עצמאים… כולנו באותה סירה. נכנסתי לשנה השישית שלי בעסק שברור לי שצמיחה תבוא מלגייס עובדים – בתחום שלי מתאמת פגישות עסקיות אין לי דרך לגדול בהכנסה (גם אם אני מעלה קצת את המחירים המשמעות לא גבוהה מאד) אלא מלצרף עובדים. עשיתי מהלך בשנה האחרונה – גייסתי עובדת שכירה במשרה חלקית – לצערי היא לא שרדה וניסיתי לחפש מתאמים שיעבדו מהבית כאשר התגמול פר פגישה. לצערי לא הצלחתי גם במהלך זה (קשה להניע אנשים מאי שם שיהיו באנרגיה מיטבית ויידעו להתמודד עם משברים לא מעטים) – קיבלתי תובנות רבות מאי ההצלחה הזו שגרמה לי להתבונן על הדברים בזווית אחרת. לקוח שלי שמעסיק מס' עובדים שכירים שאלתי אותו – מה הסוד? איך מצליחים? אז הוא אמר לי צריך לדעת להאציל סמכויות ולהכיל את הטעויות שלהם – כנראה שאני צריכה להתבשל בנקודת תורפה זו. מעבר לזה החלטתי לשנות תמחור של עבודתי עם מס' לקוחותי – לעבור לשכר שעתי ולא תגמול פר פגישה. אני מעבה כרגע – לקוחות שלא מעוניינים בצורת תמחור זו שחררתי באהבה. אני מאמינה שהייקום מסדר הכל תודה לאל הגיעו ויגיעו לקוחות אחרים.
כשפתחתי את העסק לפני כחמש וחצי שנים הייתי בלהט מדהים – לא ראיתי אף אחד ממטר, הייתי נחושה והחלטית שאין דברים כאלו. כנראה כעת בתהליך הגדילה שאני רוצה אני צריכה להיות באותו הוויה… שורה תחתונה הפחד מבצבץ, למרות שאני מושיבה אותו לידי עדיין הוא נוכח… ביננו קטן עלינו גם על זה נתגבר. שולחת אנרגיית שחרור מהפחדים לכולנו!!!
לירון מור
כרמלה איזו תגובה מרגשת,
אנחנו העצמאים אכן באותה סירה והדרך של כל אחד מאיתנו לבנות את העסק שלו היא מרתקת ומרגשת.
תודה ששיתפת גם באתגרים שלך
לירון
גבריאלה
לירון היקרה
זה בסדר לפחד, השאלה מה עושים עם זה. שנים פחדתי ממיים, בעקבות טביעה בילדות. עכשיו אני שוחה ומי שיראה אותי מלמעלה לא יידע שאני עדיין פוחדת, אבל שוחה: למדתי לשחות עם הפחד, בעזרת מורה טוב, שנתן לי כלים להתמודד עם הפחד. אני עדיין זהירה, משתדלת שלא יגעו בי שוחים אחרים, אבל שוחה חזה, גב וחתירה.
הפחד הוא רגש, שכמו כל רגש אחר, נובע ממחשבה, לעיתים לא הגיונית. שני את המחשבה, והנה לך פחד שאינו משתק, אלא שאפשר להתמודד עמו, וגם אם הוא קיים, להמשיך ולתפקד כשהוא לצידך, לא כשהוא זה שקובע מה את תעשי או לא תעשי.
בהצלחה ובאהבה
טל
לירון היי
אני מתעסק במכירות אונליין הרבה מאוד שנים ועוקב אחרי האימיילים שאת שולחת וגם משתמש ברעיונות שאת מציעה.
לא זוכר את הפעם האחרונה שיצא לי לכתוב תגובה באתר 🙂 אבל בגלל שזו את, החלטתי ללכת על זה.
לאשתי יש ספר שנקרא "קולות מעדן" שנכתב ע"י יעל קול, בספר יש קולות (מחשבות) שאנחנו שומעים (17 קולות סה"כ) ,הקולות הם בעצם הדברים שהנחש לחש לחוה.
החלטתי לחפש את הקול שמתאים לך למצב שתיארת בספר ונראה לי שמצאתי.
"קול הביטחון" –
ההרגשה בקול הזה היא (הכוח המדמה הכוזב): אני חשדנית, פוחדת ש… מדמיינת ש… מתוחה, חשה כי עלי לעמוד על המשמר, דאוגה וממורמרת, יש בי הרגשה ברורה שכל מה שאעשה יתהפך לדעתי.
בעוד שאנחנו אמורים לחשוב (להרגיש) כך: "אני רגועה, בטוחה כי אלוקים מוביל אותי לטוב שהוא מייעד לי, אף כי המציאות מראה לי קושי."
רק רציתי לציין לסיום שאני לא דתי, פשוט אדם רוחני שמאמין שבסופו של דבר אנחנו הם אלו שקובעים מה יהיה בעזרת המחשבות שלנו….אז תפני מקום למחשבות חיוביות, את בדיוק במקום שאת אמורה להיות בו.
בהצלחה
לירון מור
וואוו טל זו אחת התגובות הכי מעניינות שקיבלתי
אחפש את הספר.
תודה
מיכל כהן חי
לירון יקרה,
את כובשת בכנות שלך!..
מכירה את הפחד מקרוב מאד… אני משתדלת לא לשכוח לנשום,
לקבל גם אותו ואת מה שבא לספר לי על מקומות בתוכי שזקוקים עוד לדיוק, ביטחון ועבודה. אני כותבת הרבה אותו ובכלל.
הסכנה עם פחד – שמנה מוגברת ממנו לאורך זמן – משתקת. צריך לשמור עליו בתנועה, כלומר על עשיה עם הפחד.
זה מה שמשחרר אותי. לפני ראש השנה כתבתי באתר שלי על הפחד הכי גדול שלי – בלוג שגם פורסם בסלונה. מזמינה אותך לקרוא על ההתמודדות שלי עם תקופה מלאת פחדים שחוויתי כשהתאלמנתי . מדהים שגם אני השתמשתי ב"כאבי גדילה" שם…
http://www.masaisha.co.il/2014/09/08/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%95%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%94%D7%9B%D7%99-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%99/
גם אצל ילדים – אין מה לעשות. כאבי גדילה זה חלק ממה שיש כשגדלים..
מאחלת לך שתמשיכי לגדול, לא לוותר, ולהגשים עוד חלומות..
מיכל כהן-חי
לירון מור
מיכלי
כל כך מזדהה עם מה שכתבת והמונח כאסי גדילה לחלוטין לקוח מעולם הילדים 🙂
גליה
טוב, גם אני אף פעם לא עונה לפוסטים, אבל בכל זאת לראשונה אני אשתף בניסיון שלי…
כשיש לי פחדים אני נוהגת להתפלל (בלי קשר למצב הדתי שלי באותה תקופה) לאלוקים כפי שאני מבינה אותו באותו רגע ולבקש ממנו שישחחר אותי מהפחדים… אני גם נוהגת לבקש ממנו להיות פתוחה להנחיה שלו שמגיעה לעיתים דרך אנשים שונים….ניסים כמה שזה עובד!
לירון מור
גליה
איזה כיף שהצלחתי להניע אותך להגיב לראשונה 🙂
מסכימה איתך לגבי להיות פתוחה להנחיות שמגיעות מכל מיני כיוונים
תודה!
זוהר אביב
הי לירון. את לא פוחדת מכישלון כי את יודעת שאין מילה כזו, בשבילך כל נפילה היא בסך הכל שיעור וחומר חחדש ומאתגר להתמודדות. את נרגשת כי את באמת לא יודעת אם את רוצה לגדול כל כך , ואז אולי לאבד את הקשר האישי הנהדר הזה. את פוחדת שלא תוכלי להשיב באופן אישי לכל לקוח. להכיל את כל התגובות בנחמדות האופיינית. אני אומרת זאת מנסיון. אני סופרת עם שישים ספרים לילדים ונוער, ובסוף כל ספר אני כותבת כתובת מייל שלי , כדי שהילדים יוכלו ליצור קשר איתי או עם גיבור הספר. אני מקפידה לענות לכל ילד שכותב לי, ואני כל הזמן בחשש שמה פיספסתי מייל, לא התייחסתי, לא עניתי. רווחתם של הקוראים חשובה לי והיעוד שלי לשמחם.
אני חושבת שחששותייך מוצדקים, כשתגדלי תצטרכי לוותר על משהו, תהיי חייבת להאציל סמכויות. וזה הפחד. הוויתור על הבייבי, להבין שהתנוק גדל ומתבגר, ועוד מעט ילך לבד ויהיה עצמאי ואולי גם לא יצטרך אותך כל כך…
לירון מור
נכון יש חסרונות ויתרונות בכל דבר וזה לגמרי מה שמפחיד אותי
מיכל
היי לירון,
ראשית כל הכבוד על שחשפת בפנינו את פחדייך ותחושותייך. את מנהיגה אמתית!!!
רק מנהיגים אמתיים חושפים בפני הכלל את תחושותיהם, ללא חשש של מה יגידו? איזה רושם אשאיר על הקהל?
נהפוך הוא! את מראה, עד כמה את אנושית ועל אף הצלחתך המדהימה, "את מרימה את החולצה…" (כאילו מתפשטת…)ואומרת: זו אני!
עם כל הפחדים והחששות שיש לכל בן אנוש!!! וכל הכבוד לך על כך!!! אני עוקבת אחריך הרבה זמן, ואת נהדרת!!! אין כמוך!!! אני מנחת סדנאות צחוק, וכשאני בחששות ובפחדים, (נו מה???…), או סתם בנפילת אנרגיה, אני פועלת על פי הסרטונים שכתובתם רצ"ב, משתמשת בזה, וזה עובד!!!
הסרטונים לא מקצועיים. אך יש לי מדריכה נפלאה לעתיד…
ולא לשכוח שאת נהדרת!!!
בהצלחה!!! מצפה לכנס! אני בטוחה שיהיה נפלא! שנה נפלאה לכולם!!! וכך יהיה!!!
http://www.michal-coach-u.co.il/?page_id=257/
לירון מור
תודה רבה מיכל
תמיד כשאני בצומת דרכים אני כותבת לקהל שלי וזה מיידית מוריד לי חצי מהלחץ
כי אני מקבלת בוסט של אנרגיות טובות מהקהל.
איזה כיף שהסרטונים עובדים לך!
נפגש בכנס 🙂
לירון
קרן
היי לירון,
תודה על השיתוף!
אני חושבת שעצם העובדה שהבנת במה מדובר והעלת אותו על הכתב,
עשתה את רוב העבודה,
תרומה נוספת יפה לכך היא עצם היותך אמא. רק בכך את מקבלת מיליון שיעורים בשחרורים והתמודדות עם פחדים.
וכמו שהילד שלנו יבוא ויגיד לנו שיש לו מפלצת מתחת למיטה, לא נגיד לו שזה שטויות או חלום, אלא נעזור לו למצוא אותה, ונעזור לו לחשוב איך הוא מתמודד עם המפלצת, כך אני מאמינה שהפתרונים לשואל…
ואם את רוצה,
אשמח לרקוח לך תמצית פרחי באך (ולהביא לך לכנס 🙂 או בדואר..), שתעזור לך לצלוח את השלב הזה בחייך יותר בקלות!
מזל טוב על כאבי הגדילה!
לירון מור
לחלוטין!! מיד אחרי ששלחתי את המייל כבר ירדה לי אבן מהלב כי הצלחתי לדייק מה מפריע לי.
יותר מאשמח לקבל תמצית כזו, תביאי לי בכנס, איזה כיף!!
יפה קוזלוב
הי לירון
יש לי עסק של הנחיית קבוצות הרזייה , וכל פעם שאני פותחת קבוצות( פעמיים בשנה) אני מקבלת התקררות. אז מה אני עושה?
מתחילה ארבע קבוצות כשאני מצוננת.
וכל שנה זה טיפה יותר קל. אבל הפחד נשאר.אבל אני לא נותנת לו לקבוע לי כלום.
לירון מור
איזה קטע זה 🙂
יזם
נדמה לי שאת צריכה להגדיר לעצמך עד כמה את רוצה לגדול. יכול להיות שאת מרגישה שהוא גדל יותר ממה שאת באמת רוצה? אולי את מרגישה שיש יותר עובדים ממה שרצית? אולי הזמן שהולך לך על ניהול שוטף שורף לך יותר מדי זמן?
אין לי מושג מה גודל העסק שלך, אבל מקובל שיש כמה קפיצות בגדילה של כל עסק, ולא כל היזמים באמת רוצים לעשות אותם.
לירון מור
מסכימה איתך
זה בדיוק מה שהפריע לי שלא החלטתי כמה אני רוצה לגדול והאם בכלל
מירב
הרגעת אותי…את אנושית!
אני צוחקת. אין לי עצות חכמות לשלוח לך אבל רק לתת לך זריקת עידוד.
אני אספר לך משהו…
לפני כמה ימים שאלו אותי עם איזה דמות הכי היית רוצה להיפגש לקפה ולהכיר מקרוב.
מה עניתי? לירון מור.
את אלופה, גם אם הכל יתחרבש עכשיו (וזה לא יקרה) אף אחד לא יקח ממך את ההצלחות שלך.
לירון מור
תודה מירבי!! איזה מקסימה
ברור שגם לי יש ימים מאתגרים, זה קורה לי כל הזמן אני כל פעם משתמשת במשהו אחר כדי לקום
גם הכתיבה לכם היום זה סוג של כלי עבורי להתמודד ולהתקדם 🙂
איזה כיף לי שפירגמת לי ככה
אברהם לב, מכון לרפואה משלימה מלב אל ןלב
לירון היקרה אשמח לנסות לסייע לך , אני מטפל אלטרנטיבי כמעט 30 שנה, אנא התקשרי אלי לאר חג הסוכות לנייד
0522-731552
גמר חתימה טובה, שימלאו אי"ה כל משאלותיך לטובה ונשמע אך בשורות טובות האחד מזולתו
לירון מור
תודה אברהם!
נילי וינרב-כ"ח=כישורי חיים
ומה אם הגענו למקום הטוב והמיטיב, וטוב לנו להיות בו?
האם תמיד נכון לנו לגדול עוד ועוד?
ואולי זה הזמן לנוח, להודות על הטוב, ולשמר אותו, להשקיע במשפחה, בתחביבים, בקהילה?
ייתכן שמחשבות מסוג זה מפחידות אותנו בעידן של "תמיד אפשר/צריך/חייבים עוד"?
האם ייתכן כי האפשרות לאימוץ התפיסה "איזהו עשיר-השמח בחלקו" מעוררת בנו פחד?
לירון מור
נילי התגובה שלך מאוד מעניינת ופתחת לי את הראש
תודה
לירון
נחמה
תודה רבה על השיתוף. אני שמחה לשמוע מהגדולים גם שיתופים כאלו,
שנאמרים בכנות. זה מחזק ומלמד ואני מאחלת לך הצלחה רבה וצעידה
טובה בדרך הטובה. ובקשר לעצה – העצה הקטנה שלי היא להשתמש
ברשימות, לעשות צעדים קטנטנים של התקדמות (ולא גדולים)
ולהסיח את הדעת לפעמים 🙂
שנה טובה
לירון מור
את ממש צודקת, שמחה ששיתפתי עם כולם
תחיה
סימולציות. מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ומה אני עושה / איך אני מגיבה מולו. כך נאזר בי כח להגיע מוכנה מראש ומלאת בטחון לכל מהמורה {שהצלחתי לחשוב עליה, כן?}, עם תשובה, ומתוך בטחון ואמונה בדרך שלי, במוצר שלי, ובהלך המחשבה שלי. וכמובן כמובן שלא כל אחד חייב להסכים ולהזדהות, אבל לאף אחד לא ניתן את הפריווילגיה לערער בטחון, לצחוק עליי או לגרום לי להרגיש לא טוב עם עצמי.
לירון מור
וואוו מעול התחיה! תודה